<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קמ"ג</h1>
<h2>דף יג.</h2>
מצות חליצה בא הוא ויבמתו לפני ב"ד והן נותנין לו עצה ההוגנת לו, לשו' משנה בפ' מצו' חליצ' [יבמות ק"ו ע"ב], ובפ' החולץ [שם מ"ד ע"א] רמינ' אמתני', דתנ' ד' אחין נשואין לד' נשים ומתו אם רצה הגדול שבהן לייבם את כולם הרשות בידו, ושבקי' ליה, והתניא וכו' עד כלך אצל ילדה כמותך ואל תכניס קטטה בתוך ביתך, פי' קס"ד דלא איפשר בסיפוקייהו ואין לך קטטה גדולה מזו, דכד מישלם שערי מכדא נקיט תיגרא ואתי, לא צריכה בדאיפשר ליה, אי הכי אפי' טובא נמי, קמ"ל ארבעה אין טפי לא כי היכי דנימטיא עונה עונה בחדש, משמ' אבל טפי הוי כמכניס קטטה לתוך ביתו. וה"ה אם היא בעלת קטטה אם הוא, משיאין עצה לחלוץ דאין אדם דר עם נחש בכפיפה. וסבורנ' שיכולי' לקבל ואינן יכולי' לקבל. ולא נותנין עצה הוגנת דכת' וקראו לו, משום דבדידיה תלא רחמנא אם לא יחפוץ האיש, הא חפץ מייבם. וגם אותה אין חוסמין, דאמ' רב ששת מניין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה לפניו, שנ' לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדיו. ופס' רבי' שלמה בפ' החולץ, אם נתנה אמתלא ניכרת לדבריה אי מצינן לאטעויי מטעינ' ליה, ואי לא כפינן ליה וחליץ, ולא תימ' מוכ' שחי' דוק', אלא כל אמתלא שהיא נותנת לדבריה, דאמ' בהמדיר [כתובות ע"ז ע"א], מעשה בבורסי אחד שמת ולו אח אחד בורסי, ואמ' חכמי' יכולה היא שתאמ' לאחיך הייתי יכולה לקבל לך איני יכול לקבל, ועוד פסקי' הילכ' בפ' אע"פ, [שם ס"ד ע"א], כותבי' איגרת מרד על ארוסה ואין כותבי' איגרת מרד על שומר' יבם. ומכל הני טעמ' כפינ' ליה וחליץ לה ושקלה כתובת', וכל הני אין כופין דפ' החולץ, דתרויהו ניח' להו, זהו לשונו. ובירושלמ' דפ' מצו' חליצ' [יבמות פי"ב ה"ו] גרס', הוא רוצה והיא אינ' רוצה שומעין לה, היא רוצ' והוא אינו רוצה שומעי' לו, כללו של דבר, כל המעכב שומעין לו. היו שניהם רוצים, אתא עובדא קומי ר' יוסי אמ' אפיק לבר, הרי אע"פ שמצו' ייבום קודם, לזה שמעכב שומעי' וכופי' לחלוץ. ונר' דמסמוכי' דלא תחסם נפקא לן, והיינו דאמ' פ' מצו' חליצ' [שם ק"ו ע"א], ישיבתה זו היא עמידתה. וכלש' שפס' רבי' שלמה, השיב רבי' יהוד' הכהן בספ' הדינין, וכת' כך מקובלני מרבותיי.
